#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: א כמה תפסל הנבלה ולא תטמא במגע ובמשא ומנין (ומה הדין באינה ראויה מעיקרא)?	"בר פדא אמר טומאה חמורה דהינו במשא עד לגר דכתיב &quot;לא תאכלו כל נבלה לגר וגו'&quot; כל הראוי לגר מטמאה טומאה המיוחדת לנבלה, וטומאה קלה במגע עד לכלב.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן אומר אף טומאה חמורה עד לכלב וקרא הנ&quot;ל דורש היכן שלא היה ראוי מעיקרא לגר [ולבר פדא לזה לא צריך דרשה דעפרא בעלמא הוא]. &lt;כפ' רש&quot;י, אבל תוס' ביארו כל נבלה בין משא ובין מגע הינו טומאה חמורה, וטומאה קלה הינו טומאת אוכלים בעלמא&gt;. </p>"	בכורות כג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: ב 'ר' אליעזר בן יעקב אומר ציר טהור שנפל לתוכו מים כל שהוא טמא' מדוע?	"דייק מכאן רב נחמן אמר רבה בר אבוה שחשודים ע&quot;ה ליתן מחצה מים ולכן נהיה רוב, ולאו דוקא מחצה אלא אפ' עד מחצה שביחד נהיה מחצה ואינו בטל וטמא, ואב&quot;א כיון שטומאת משקין דרבנן הקילו בחצי עד שיהיה רוב דוקא.<p dir=""rtl"">(לרב ירמיה שסובר שטומאה חוזרת ונעורת כל מים, ולאביי שרק טומאה בטומאה נעורת דוקא אם נפלו מי ע&quot;ה שהם בחזקת טמאים.)</p>"	בכורות כג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: ג 'אמר רב נחמן משמיה דרב הלכתא בכוליה פרקין בר מפלוגתא' אמאי קאי. ולמה הוצרך רב לאמר הלכה כר' יוסי בן המשולם (שאומר השוחט את הבכור עושה מקום בקופיץ וכו')?	"על מתניתין רשב&quot;ג אומר הלוקח בהמה מניקה וכו' אינו חושש שמא ולד של אחרת היא, ואע&quot;ג שזה פלוגתא בברייתא קמ&quot;ל שאין הברייתא נחשבת פלוגתא.<p dir=""rtl"">אם לא היה אומר הלכה כר' יוסי בן המשולם הוא אמינא שעל זה קאי מימרא דרב נחמן אבל בלוקח הנ&quot;ל נקרא פלוגתא ולית הלכתא כרשב&quot;ג קמ&quot;ל. </p>"	בכורות כג:		
